ההורנטס איבדו את אחד השחקנים הגדולים בתולדות המועדון וחבר חמישיית הליגה השלישית, קמבה ווקר, לטובת הסלטיקס. הם איבדו גם את ג'רמי לאמב, שחקנם השני הטוב ביותר. הם ינסו לראות מה הם יכולים לעשות בלעדיהם.

מאזן: 43-39, המקום התשיעי במזרח.

מאמן: ג'יימס בורגו, שנה שנייה במועדון ושנייה מלאה כמאמן ראשי (נוסף ל-30 משחקים על הקווים של המג'יק). שימש כעוזר מאמן בסן אנטוניו בעבר וזכה ב-2 אליפויות לצידו של גרג פופוביץ'.

מה שהיה

במשפט: קמבה ווקר היה טוב, ההורנטס פחות, כמעט הגיעו לפלייאוף.

רוב העונה שרלוט הייתה בתמונת הפלייאוף. הם הצליחו לשחק כדורסל התקפי ויחסית חכם, בהנהגת קמבה ווקר שהיה פשוט מצויין עם 25 נקודות למשחק בתקופה הזאת, לצד ג'רמי לאמב שהיה משמעותי גם הוא מהספסל ביצור נקודות. ההורנטס הציגו רוטציה רחבה, גם בגלל פציעות, אבל לוח משחקים נוח ובית חלש הפכו אותם לקבוצה שרבים ציפו ממנה להיכנס לפלייאוף עם מאזן של 28-27 באמצע פברואר.

משם הגיעה הירידה. ההורנטס הפסידו 11 מ-15 המשחקים הבאים שלהם וירדו למאזן של 39-31, כשהם מאבדים מעשית את הסיכוי להגיע לארץ המובטחת בזמן שהפיסטונס והמג'יק מתחממות אחרי האול-סטאר. שילוב של לוח משחקים חזק בתקופה הזאת, בו 10 מ-15 המשחקים היו מול קבוצות פלייאוף, לצד היות הקבוצה אובר-אצ'יברית, פגע בהם. ההתקפה שמרה על אותה יעילות פחות או יותר אבל הגנה חלשה וקבוצה לא מוכשרת השאירו אותם מחוץ לפלייאוף, על אף עונה נהדרת של ווקר.

שני השחקנים הכי טובים של שרלוט עזבו, לכן נתמקד באלה שנשארו: מאליק מונק היה קצת יותר טוב בחצי הראשון של העונה אבל לא הצליח להיות אופציית קליעה יציבה לכל אורך 2018/19 מהספסל והיה חלש גם בהגנה. מיילס ברידג'ס הרוקי סבל מעומס בעמדות הקו הקדמי ותפקד כסמול פורוורד, כשבמקרה שלו מורגש שיפור אחרי האול-סטאר. רוב החוזים הגרועים של החבר'ה הותיקים יותר עדיין שם ואף אחד מהם לא נתן התקדמות ראויה לציון.

קיץ 2019

הגיעו: טרי רוזייר (רכז מבוסטון, 57 מיליון דולר ל-3 שנים), פי ג'יי וושינגטון (פאוור פורוורד, הבחירה ה-12 בדראפט), קודי מרטין (סמול פורוורד, הבחירה ה-36 בדראפט).

עזבו: קמבה ווקר (רכז, לבוסטון), ג'רמי לאמב (שוטינג גארד, לאינדיאנה), טוני פארקר (רכז, פרש), פרנק קמינסקי (סנטר, לפניקס).

שרלוט היו בדילמה לא קטנה בקשר לקמבה ווקר. מצד אחד, הוא השחקן הגדול ביותר בתולדות המועדון וכנראה אחד מ-30 השחקנים הטובים ביותר בעולם כרגע. מצד שני, בגיל 28 הוא בשיא עכשיו ולא נראה ששרלוט יכולה לבנות קבוצה תחרותית סביבו, מה שהוביל לדיווחים על פערים גדולים במשא ומתן ביניהם ולעזיבה של קמבה לבוסטון.

שרלוט הצליחה להוציא רכז מהסלטיקס במקום קמבה, טרי רוזייר. הוא לא היה טוב השנה בבוסטון שאכזבה כרכז מחליף וההחתמה זכתה להרבה ביקורת, לא בצדק. רוזייר היה הרכז הפותח של קבוצה שעשתה את גמר המזרח וניצח 11 מ-14 משחקים כשחקן חמישייה בבוסטון השנה עם נט רייטינג של 11+, לעומת 9- כשחקן ספסל.

רוזייר יכול להיות רכז פותח לא רע. הוא קלע טוב כשחקן חמישייה השנה (40.5% ב-5.6 ניסיונות למשחק מהשלוש) והיה סביר בפלייאוף 2018 (34.7% ב-7.7 ניסיונות). יש לו יכולת מסירה טובה, ריבאונד טוב והוא יכול לשמור. ההורנטס יתנו לו להיות המוביל של הקבוצה הזאת השנה ובגיל 24, לקבוצה משוק קטן ובלי הישגים, זה הימור מעניין. לא בטוח שהוא שווה 19 מיליון דולר לשנה, אבל לשרלוט לא היו אפשרויות טובות יותר. הם כן יכלו לשלם עליו פחות, למרות זאת.

ג'רמי לאמב האנדרייטד עזב את שרלוט לאינדיאנה, אובדן משמעותי מאוד. ההורנטס לא הביאו תחליף אליו או לטוני פארקר שפרש, אבל הביאו בדראפט את פי ג'יי וושינגטון מקנטקי. וושינגטון, פורוורד ארוך עם קליעה טובה, נראה כמו שחקן שיכול להיות שחקן חמישייה לגיטימי בליגה. יכול להיות שהוא הסקורר הכי טוב של הצרעות כרגע, מה שאומר הרבה על הקבוצה שלהם בעונה הקרובה. קודי מרטין בבחירה ה-36 הוא הימור לא רע, שומר טוב ושחקן אול-אוראונד שיכול לתרום כאן ועכשיו בגיל 23.

מה שיהיה

חמישייה: טרי רוזייר, ניקולה באטום, דווין בייקון, מיילס ברידג'ס, קודי זלר.

שחקנים בולטים מהספסל: מאליק מונק, מרווין וויליאמס, פי ג'יי וושינגטון.

החמישייה של שרלוט מעניינת. היא כוללת שני שחקנים ותיקים לא רעים, אבל כאלה שלא מנסים מספיק. באטום עושה הרבה דברים טוב, אבל השנה לא זרק מספיק (7.5 זריקות למשחק ב-55% אפקטיבי) ולא מסר מספיק עם 3.3 אסיסטים על 1.6 איבודים. בקבוצה חלשה יותר יכול להיות שנראה אותו לוקח צעד קדימה. הפסיביות הזאת מורגשת במשחק שלו כבר תקופה ואם תעלם ההורנטס יהיו קבוצה אחרת לגמרי, אבל יכול להיות שנראה אותה נעלמת רק בקבוצה אחרת כשחקן שישי של קונטנדרית. קודי זלר גורם לקבוצה להראות טוב יותר, אבל גם במקרה שלו הוא שחקן משלים ולא סביר שיהיה גיים צ'יינג'ר.

השאלה הגדולה היא איך העתיד יראה עם רוזייר. הוא שחקן הגנה טוב מווקר ויכול להיות שנראה הגנה יותר טובה בשרלוט ממה שראינו בשנה שעברה, אבל עיקר השינוי יהיה בהתקפה. רוזייר לא שחקן שחי על הפיק-נ'-רול כמו קמבה, אלא שחקן שיותר אוהב בידודים וזריקות רעות מחצי המרחק. הוא סקורר פחות טוב משמעותית, אבל בחירת הזריקות שלהם הייתה יחסית דומה, למרות שווקר הגיע יותר לטבעת. ההורנטס לא קבוצה שתשחק התקפה טובה בהתחשב בסגל החלש שלהם, אבל המפתחות יהיו אצל "סקארי טרי", כשבתקווה אחד מהשחקנים הצעירים (בייקון, מונק, ברידג'ס, וושינגטון או אפילו דבונטה גרהאם) יצליח להפוך ליצרן נקודות אמין נוסף. אין שום דבר כזה בשרלוט: שני השחקנים היחידים שקלעו בדאבל פיגרס בעונה הקודמת ב-NBA, קודי זלר ומרווין וויליאמס, קלעו 10.1 נקודות למשחק.

לכן, הציפיות בתוך המועדון כנראה מכוונות על באטום. ההורנטס משלמים לו 25 מיליון דולר השנה (ו-27 בשנה הבאה בהנחה שיממש את אופציית השחקן שלו) על יותר מ-7.5 זריקות ו-3.3 אסיסטים בערב. ליד פוינט גארד פחות טוב הוא צריך לעשות יותר. הם יקוו לחזרה לכושר של באטום מ-2016/17, העונה בה קלע 15 נקודות עם 6 ריבאונדים ו-6 אסיסטים למשחק. זה כנראה לא יספיק בשביל להפוך אותם לקבוצה שתאבק על הפלייאוף, אבל יספיק בשביל להשיג תמורתו בחירות דראפט מקונטנדרית נואשת.

הם שני השחקנים המרכזיים. דווין בייקון היה יותר טוב בעונה האחרונה ממאליק מונק ולכן סביר שיפתח על חשבונו, למרות שהוא מבוגר יותר. בייקון סיפק להורנטס קליעה טובה מחוץ לקשת לקראת סוף העונה, נוסף על הגנה איכותית. בגיל 23 יש לו לא מעט פוטנציאל כרול פלייר ליד שני הגדולים.

העמדה הרביעית פתוחה לתחרות. יכול להיות שנראה את ברידג'ס משחק כסטרץ' 4 לפרקים אחרי ששיחק טוב יותר לקראת סוף העונה הקודמת וכבחירת לוטרי בשנתו השנייה. יכול להיות שנראה בכלל את מרווין וויליאמס הותיק משחק שם, אם יישאר בשרלוט לאורך זמן. פי ג'יי וושינגטון ינסה להלחם גם הוא על דקות כאחד משחקני ההתקפה השלמים ביותר של הקבוצה וכמוציא לפועל של רוזייר ובאטום.

בקיצור, שרלוט לא מספיק טובה. אפילו אם רוזייר ובאטום ישחקו ביכולות השיא שלהם, הם שחקנים של 14 ו-16 נקודות בהתאמה למשחק, לא ה-26 וה-16 של קמבה ולאמב. השחקנים המשלימים לא איכותיים מספיק ואף אחד במועדון לא מצפה מהם להיות תחרותיים השנה. זה יכול לאפשר להם לתת דקות למונק, וושינגטון והשחקנים הלא-בשלים, למרות שיכול להיות שזה יקרה רק אחרי תחילת העונה.

תחזית

תחזית אופטימית: רוזייר משחזר את היכולת הנהדרת מהפלייאוף ההוא של בוסטון, וושינגטון נבחר לאחת מחמישיות הרוקיז ואחד מהשחקנים הצעירים עושה קפיצת מדרגה (בייקון, מונק או ברידג'ס). הם מצליחים לנצח 24 משחקים ולהשיג בחירות טובות על חלק מהותיקים לפני בחירה גבוהה בדראפט.

תחזית פסימית: שרלוט סיימו עונה אחת עם 7 ניצחונות (מ-66 משחקים), זה לא יהיה גרוע יותר אבל לא רחוק מכך. רוזייר מחטיא, הותיקים לא נראים כמו שחקני NBA לגיטימיים והצעירים עדיין רחוקים מלהיות שחקנים משמעותיים. 13 ניצחונות בדרך לעונה נשכחת.

תחזית ריאלית: ההורנטס לא הולכת לשחק כדורסל טוב במיוחד, אבל תהיה התקדמות הדרגתית בין חודש לחודש. רוזייר כרכז יכול להיות לא רע, אבל הוא לא מספיק טוב והקבוצה מסביבו לא מספיק טובה בשביל לעשות את 38 הניצחונות של קמבה ולאמב. יסיימו עם 17 ניצחונות, המקום האחרון בליגה.